שולחנות פינת אוכל

פינת אוכל היא משטח בגובה 74 עד 76 סנטימטר שמקצה לכל סועד 60 סנטימטר של קצה שולחן ו 40 סנטימטר של עומק, עם 90 עד 100 סנטימטר של מעבר פנוי מאחורי כל כיסא.

כל השאר נגזר מהמספרים האלה. הצורה, האורך, הקוטר, מנגנון ההארכה והתאורה שתלויה מעל, כולם משתנים שנקבעים אחרי שיודעים כמה אנשים יושבים כאן ביום רגיל וכמה יושבים כאן בערב שישי. כאן המידות מתורגמות למספר סועדים בפועל, כולל השאלה מתי משטח קבוע עדיף ומתי כדאי לוותר עליו לטובת דגם שמתארך בעת הצורך.

כמה מקום תופס סועד אחד וכיצד מודדים את החדר

החישוב מתחיל באדם ולא ברהיט. סועד בודד צורך 60 סנטימטר לאורך קצה המשטח כדי להניח צלחת, כוס וסכום מבלי להתנגש במרפק של מי שיושב לידו, ועוד 40 סנטימטר של עומק כדי שהצלחת לא תזחל למרכז. מכאן הכל אריתמטיקה: מודדים את היקף המשטח, מחלקים ב 60, ומקבלים את מספר המקומות האמיתי במקום זה שבקטלוג.

רוחב המשטח קובע שני דברים נפרדים. ברוחב 80 עד 90 סנטימטר שני אנשים יושבים זה מול זה והברכיים לא נפגשות. מ 100 סנטימטר ומעלה נפתחת רצועה מרכזית שנושאת ראנר, קנקן ותבנית הגשה בלי לדחוק את הצלחות אל השוליים.

את החדר מודדים לפני שמסתכלים על מחירים: אורך ורוחב נטו, מסלול המעבר אל המטבח ופתיחת הדלתות. רק אז בוחרים מתוך מה שממלא את החלל הזה את הפריט המרכזי.

שולחן עגול: קוטר מול מספר סועדים

במשטח מעגלי אין ראש שולחן ואין מקומות נחותים. כולם רואים את כולם, והשיחה נשארת אחת במקום להתפצל לשתיים. יתרון נוסף פחות מדובר: מעגל מכניס יותר אנשים למטר רבוע מאשר מלבן, מפני שאין פינות מתות שגונבות שטח.

הקטרים מתורגמים כך: 90 עד 100 סנטימטר מושיבים ארבעה בנוחות, 120 סנטימטר מושיבים חמישה, 130 עד 140 סנטימטר מגיעים לשישה, ו 150 סנטימטר מחזיקים שבעה עד שמונה. מעבר ל 150 סנטימטר המרחק בין שני צדי המשטח גדול מדי להעברת קערה מיד ליד, וזו הנקודה שבה עוברים לצורה מוארכת.

רגל מרכזית אחת משנה את התמונה: היא משחררת את האזור שמתחת למשטח ומאפשרת לדחוף כיסא נוסף כמעט בכל מקום, בעוד ארבע רגליים בפינות קובעות מראש היכן אפשר לשבת. את הדגמים בעלי המשטח המעגלי כדאי לסנן לפי הקוטר לפני הכל.

מלבן ומרובע: אורך, רוחב ומה קורה בקצוות

המלבן הוא הצורה היעילה ביותר לאורך קיר ולחדר צר. האורכים מתנהגים כך: 120 סנטימטר מושיבים ארבעה, 160 עד 180 סנטימטר מגיעים לשישה, 200 עד 220 סנטימטר מחזיקים שמונה, ומ 240 סנטימטר ומעלה אפשר להושיב עשרה. הקצוות הקצרים מוסיפים שני מקומות רק אם הרוחב מגיע ל 90 סנטימטר לפחות, אחרת מי שיושב בראש חוסם את הברכיים של שני שכניו.

המרובע מתנהג אחרת. 90 על 90 סנטימטר הוא שולחן לארבעה, 120 על 120 סנטימטר מושיב שישה עם צפיפות בפינות, ומעבר לכך המרכז הופך לשטח שאיש אינו מגיע אליו.

בין המשטחים הארוכים עם ארבע הפינות הישרות לבין הדגמים שנשארים במידה אחת קבועה ההבדל אינו רק גודל. משטח קבוע חוסך מנגנון, מוריד רעש בשימוש יומיומי ומחזיק יציבות טובה יותר לאורך שנים.

הצורה האובלית ולמה היא מנצחת בחדר צר

אליפסה נותנת קיבולת של מלבן עם תנועה של מעגל. הקצוות המעוגלים חותכים את הפינות שבהן אנשים נתקעים בדרך למטבח, ולכן משטח באורך 200 סנטימטר נכנס לחדר שבו מלבן זהה היה יוצר צוואר בקבוק. בבתים עם ילדים נעלמת גם הפינה החדה בגובה הראש.

מבחינת ישיבה, אובלי באורך 180 סנטימטר וברוחב 100 סנטימטר מושיב שישה בנוחות ושמונה בלחץ סביר. באורך 220 סנטימטר מגיעים לשמונה קבועים. המשטח המעוגל מוריד את תחושת הנפח, ולכן אובלי כהה נראה קל יותר ממלבן כהה באותן מידות.

מי שמתלבט ישווה את הפריטים המוארכים בעלי הקצוות המעוגלים מול מלבן זהה באורכו, ויבדוק את המעבר הצר ביותר בחדר. שם ההכרעה נופלת.

מנגנוני הארכה: מה בדיוק מוסיפה כל הרחבה

הרחבה אחת מוסיפה 40 עד 50 סנטימטר, כלומר בדיוק שני סועדים. זה המספר שצריך לזכור. שולחן ל 6 עם הרחבה אחת הוא שולחן ל 8, ועם שתי הרחבות הוא שולחן ל 10. כל הבטחה שחורגת מהיחס הזה בלי להוסיף אורך פיזי פשוט מצופפת אנשים.

סוג המנגנון חשוב לא פחות מהאורך. הרחבת פרפר מקופלת בתוך גוף השולחן ונפרשת במשיכה אחת, כך שאין מה לאחסן ואין מה לחפש. הרחבה נפרדת דורשת ארון, והיא נוטה להיעלם בדיוק בערב שבו צריך אותה. מנגנון סינכרוני מושך את שני חצאי המשטח בו זמנית ושומר על מרכוז.

שווה לבדוק גם את הפעולה עצמה. משטח שנפתח ביד אחת אינו אותו מוצר כמו משטח שדורש שני אנשים והרמה.

שני מקרי מבחן מספריים: קוטר 120 שנפתח ומשטח ל 14 סועדים

שולחן בקוטר 120 סנטימטר מושיב חמישה במצב סגור. כשהוא נפתח לאליפסה באורך 160 עד 170 סנטימטר הוא עובר לשישה, ובהרחבה שנייה שמביאה אותו ל 200 סנטימטר הוא מגיע לשמונה. זה הדגם לזוג עם ילדים שמארח הורים בסוף השבוע.

כדי להגיע ל 14 סועדים סביב משטח אחד צריך אורך של 360 עד 380 סנטימטר, או מלבן באורך 300 סנטימטר עם ישיבה של שניים בכל אחד מהקצוות הקצרים ורוחב של 100 סנטימטר לפחות. בפועל זה אומר משטח בסיס של 220 עד 240 סנטימטר ושלוש הרחבות. חשוב מכך: החדר צריך להיות באורך 5.6 מטר לפחות כדי שיישארו 90 סנטימטר מעבר בכל צד. בלי המרווח הזה 14 אנשים יושבים אבל אף אחד אינו יכול לקום.

החישוב הזה מוביל לעתים למסקנה שעדיף משטח בסיס קטן יותר ועוד מושב ארוך ללא משענת לאורך צד אחד. ספסל מוותר על 60 הסנטימטר לכל אדם ומושיב שלושה ילדים במקום שני מבוגרים.

פינת אוכל קטנה: לעבוד עם מטר וחצי

בחלל של 150 על 150 סנטימטר עדיין אפשר לאכול בנוחות, בתנאי שמוותרים על שתי הנחות. הראשונה היא שהשולחן עומד במרכז: משטח שנצמד לקיר מוותר על מעבר אחד ומרוויח 90 סנטימטר יקרים. השנייה היא שכל הכיסאות זהים, כי שני כיסאות וספסל צמוד קיר מושיבים ארבעה בשטח של שלושה.

המידות שעובדות בקטן הן קוטר 90 עד 100 סנטימטר לעגול, או 120 על 80 סנטימטר למלבן. שניהם מושיבים ארבעה. משטח עגול עדיף כאן, בלי פינות שנוגסות בשוק בדרך למקרר. במטבחים קטנים במיוחד פתרון של משטחים בגובה עמידה יחד עם שרפרפים גבוהים חוסך שטח רצפה מפני שהרגליים נכנסות מתחת למשטח הצר.

גובה המשטח מול גובה הישיבה

גובה תקני של משטח אוכל הוא 74 עד 76 סנטימטר. גובה מושב תקני הוא 45 עד 47 סנטימטר. ההפרש, 28 עד 32 סנטימטר, הוא מרווח הירך: המקום שבו הרגליים נכנסות מתחת למשטח בלי שהברכיים ייתקעו במסגרת. כל מספר מחוץ לטווח הזה מייצר ישיבה שמרגישה שגויה.

הבעיה הנפוצה היא סרגל היקפי או מגירה שמורידים את הגובה הפנוי ל 24 סנטימטר. בישיבה קצרה זה עובר, בארוחה של שעתיים זה כואב. כשבוחרים את הישיבה שמשלימה את המשטח בודקים את גובה המושב ואת רוחב המשענות: כיסא עם ידיות שאינו נכנס מתחת למשטח גוזל 20 סנטימטר מהמעבר בכל קימה.

מי שמעדיף להימנע מהחישוב יבחר מתוך הסטים שנמכרים כמקשה אחת, שבהם ההתאמה בין הגבהים כבר נעשתה.

מרווחי מעבר סביב המשטח

מאחורי כל כיסא צריך להישאר 90 עד 100 סנטימטר עד הקיר או עד הרהיט הבא. זה המרווח שמאפשר לקום, להזיז את הכיסא ולעבור מאחורי היושבים בלי שאיש יתכווץ. 75 סנטימטר הם המינימום: הכיסא נמשך החוצה ואפשר לשבת, אך איש אינו עובר מאחור.

החישוב פשוט: אורך המשטח בתוספת 180 סנטימטר הוא אורך החדר הנדרש. שולחן באורך 200 סנטימטר דורש חדר של 380 סנטימטר לפחות, ואותו חישוב חל על הרוחב. אם המספר אינו יוצא, מקצרים את המשטח או מצמידים אותו לקיר.

צד אחד שנשען על יחידת אחסון נמוכה לכלים ולמפות מתפקד היטב, בתנאי שעומקו אינו עולה על 45 סנטימטר.

תאורה מעל משטח האוכל

גוף תאורה נכון תלוי 75 עד 85 סנטימטר מעל פני המשטח. גבוה מכך והאור מתפזר ומסנוור את היושבים, נמוך מכך והוא חוסם את קו המבט בין שני צדי השולחן. הקוטר הוא כשליש מרוחב המשטח, כך שרוחב 100 סנטימטר מקבל גוף בקוטר 33 סנטימטר.

מעל משטח ארוך גוף אחד אינו מספיק. שניים או שלושה במרווחים של 75 עד 90 סנטימטר מייצרים פס אור אחיד לכל אורך הישיבה. את המרווחים מודדים ממרכז לגוף, ומיישרים אותם לציר המשטח ולא לציר החדר.

בבחירת גופי התאורה שיורדים מהתקרה שווה לוודא שהצל נופל על הצלחות ולא על הפנים. מה שמונח על הרצפה מתחת לרגליים צריך לחרוג 60 סנטימטר מעבר לקצה המשטח בכל צד, אחרת רגלי הכיסא נתקעות בשוליו בכל קימה.

חומרים וגימורים: בין שחור ללבן

משטח כהה מסתיר כתמים ומדגיש אבק ושריטות. משטח בהיר עושה בדיוק את ההפך. במשק בית עם ילדים קטנים גוון בינוני עם טקסטורת עץ גלויה הוא הפשרה שדורשת הכי מעט תחזוקה, מפני שהוא מסווה את שניהם. גימור מט סופג אור, בעוד לכה מבריקה מחזירה את גוף התאורה היישר לעיניים של מי שיושב ממול.

שיש וזכוכית מתנהגים אחרת. משטח אבן שוקל הרבה ודורש מבנה רגליים מחוזק, אך אדיש לחום ולנוזלים. זכוכית מקלה על חדר קטן ומחייבת ניגוב יומיומי.

את הגימור בוחרים אחרי המידה ולא לפניה, וגם מה שמניחים על המשטח בזמן הארוחה משפיע: כלים לבנים על משטח כהה יוצרים ניגוד חד, ואותם כלים על משטח בהיר נעלמים בתוכו.

שאלות נפוצות

איזה קוטר שולחן עגול מתאים ל 6 אנשים

קוטר של 130 עד 140 סנטימטר מושיב שישה סועדים בנוחות, כי היקף המעגל מספק כ 60 סנטימטר לכל אחד. בקוטר 120 סנטימטר יישבו חמישה בנוחות או שישה בצפיפות. מי שמארח שישה באופן קבוע יבחר 140 סנטימטר או דגם שמתארך.

כמה סנטימטר מוסיפה הרחבה אחת לשולחן

הרחבה בודדת מוסיפה 40 עד 50 סנטימטר לאורך, שהם שני מקומות ישיבה נוספים. שולחן לשישה הופך לשמונה, ושתי הרחבות מביאות אותו לעשרה. מנגנון פרפר מאחסן את ההרחבה בתוך גוף השולחן, בעוד לוח נפרד דורש מקום אחסון בארון.

מה המרחק הנדרש בין השולחן לקיר

צריך 90 עד 100 סנטימטר מאחורי כל כיסא כדי שאדם יוכל לקום ולעבור מאחורי היושבים. 75 סנטימטר הם המינימום שבו הכיסא נמשך החוצה אך אין מעבר. בחישוב מהיר, אורך החדר צריך להיות אורך המשטח בתוספת 180 סנטימטר.

איזה שולחן מתאים לפינת אוכל קטנה

בחלל צר עדיף משטח עגול בקוטר 90 עד 100 סנטימטר או מלבן במידות 120 על 80 סנטימטר, ושניהם מושיבים ארבעה. הצורה המעוגלת חוסכת פינות חדות במעברים. הצמדה לקיר בצד אחד משחררת 90 סנטימטר של תנועה.

מה עדיף לחדר צר, אובלי או מלבני

אובלי עדיף בחדר צר מפני שהוא נותן קיבולת של מלבן עם קצוות מעוגלים שאינם חוסמים את המעבר. באורך 180 סנטימטר הוא מושיב שישה כמו מלבן זהה, אך התנועה סביבו נוחה יותר. מלבן ינצח רק כשהוא נצמד לקיר לכל אורכו.

באיזה גובה תולים מנורה מעל שולחן אוכל

הגובה הנכון הוא 75 עד 85 סנטימטר מעל פני המשטח, כדי שהאור יאיר את הצלחות ולא את העיניים. קוטר הגוף צריך להיות כשליש מרוחב המשטח. מעל שולחן ארוך תולים שניים או שלושה גופים במרווחים של 75 עד 90 סנטימטר.

במבחר של 293 דגמים אפשר לסנן לפי צורה, לפי קוטר ולפי אורך במצב פתוח, וכל הזמנה מגיעה עם משלוח חינם ואחריות לשנה. קחו סרט מדידה, רשמו את אורך החדר ואת הרוחב הפנוי אחרי הרהיטים, החסירו 180 סנטימטר מכל מידה, וסננו לפי המספר שקיבלתם.