רהיטים לפינת האוכל והמטבח

אורך החדר צריך להיות אורך השולחן ועוד 180 ס״מ, ורוחבו רוחב השולחן ועוד 180 ס״מ, כי כל צד דורש 90 ס״מ כדי למשוך כיסא לאחור ולעבור מאחורי היושב. שולחן של 200 ס״מ מבקש אזור של 380 ס״מ לפחות. זה החישוב שקובע הכל, והוא נעשה לפני שבוחרים צורה, גוון או חומר.

פינת אוכל היא לא רהיט בודד אלא מערכת יחסים בין ארבעה דברים: המשטח, הישיבה, המעברים והתאורה שמעליהם. כשאחד מהם לא מתואם עם השאר, האזור עובד רע גם אם כל פריט בו יפה בפני עצמו. המדריך הזה בנוי כרצף תכנון, מהמדידה הראשונה ועד רגע שבו מגיעים אורחים ואין מספיק מקומות. כל שלב מסתיים בקישור לקטגוריה שבה בוחרים בפועל.

מודדים את החלל לפני שבוחרים שולחן

התכנון מתחיל ברצפה. מודדים את אורך האזור הפנוי ואת רוחבו, מחסירים 180 ס״מ מכל ממד, ומה שנשאר הוא המידה המקסימלית שהשולחן יכול להיות. אזור באורך 340 ס״מ נושא שולחן של 160 ס״מ; אזור של 400 ס״מ נושא 220 ס״מ. אם התוצאה יוצאת אפס או פחות, החלל לא מיועד לשולחן שעומד חופשי במרכז, אלא לשולחן שנצמד לקיר בצד אחד. כדאי לסמן את המלבן על הרצפה בנייר דבק ולחיות איתו יומיים לפני שמזמינים. רוב הטעויות בקנייה נולדות בשלב הזה בדיוק, כשמודדים את השולחן ולא את המרחק סביבו. אחרי שהמספר ברור, אפשר לגשת אל המשטח שסביבו כולם יושבים ולסנן לפי המידה שהחדר אישר.

כמה סועדים יושבים כאן ביום רגיל

כל סועד צריך 60 ס״מ של קצה שולחן ו 40 ס״מ של עומק, אחרת המרפקים נפגשים והצלחות נדחקות. מכאן נגזרת קיבולת אמיתית ולא מוצהרת. מתכננים לפי היומיום, לא לפי החג: משפחה של ארבעה שמארחת שמונה פעמיים בשנה תסבול כל יום משולחן ענק, ותרוויח הרבה יותר משולחן מדויק שיודע להתארך. הקיבולת נקבעת גם מהצד השני של המשוואה, כי כיסא רחב מדי גונב מקום לשכן. מדדו את רוחב הכיסא שאתם שוקלים וכפלו במספר היושבים; אם המכפלה עוברת את היקף השולחן, יש בעיה. את הבחירה בפועל עושים מתוך הישיבה שמקיפה אותו משלושה כיוונים, אחרי שהמידה של המשטח כבר סגורה.

צורת השולחן קובעת את התנועה בחדר

הצורה משנה יותר מהמידה. הנה היחס בין קוטר או אורך לבין מספר היושבים, וזה נתון שכדאי לצלם:

• עגול: קוטר 90 עד 100 ס״מ לארבעה, 130 עד 140 ס״מ לשישה, 150 ס״מ לשמונה.
• מלבני: אורך 120 ס״מ לארבעה, 160 עד 180 ס״מ לשישה, 200 עד 220 ס״מ לשמונה.

צורה בלי פינות חדות מתאימה לחדר מרובע ולשיחה שבה כולם רואים את כולם, והיא סלחנית בחלל צר כי אין קצוות שנתקעים במעבר. הפריסה הישרה והארוכה מנצלת קיר ארוך ביעילות מרבית ומאפשרת להוסיף מקומות בקצוות. הפשרה ביניהן היא קו מעוגל בקצוות עם אורך מלא, שמחזיר את חופש התנועה מבלי לוותר על אורך. ואם המספר משתנה משבוע לשבוע, משטח שיודע להתארך כשצריך פותר את זה: הארכה אחת מוסיפה 40 עד 50 ס״מ, כלומר בדיוק שני סועדים נוספים.

גובה הישיבה והחומר שממנו היא עשויה

שולחן אוכל עומד על 74 עד 76 ס״מ. מושב הכיסא צריך לעמוד על 45 עד 47 ס״מ, כדי שיישאר מרווח ירכיים של 28 עד 32 ס״מ בין המושב לתחתית המשטח. אם המרווח קטן מזה, הרגליים נלחצות; אם הוא גדול מדי, היושב נמוך מהצלחת. בדקו גם את מסגרת השולחן, כי מסגרת עבה או פינה יורדת מבטלות את החישוב. אחרי הגובה בוחרים חומר לפי אורח חיים. ישיבה רכה בבד או בדמוי עור מאריכה ארוחות ומזמינה להישאר, ומתאימה למי שמארח הרבה. מבנה מלא בגוון טבעי עמיד לאורך שנים ומתיישן יפה. דגמים קלים בחומר יצוק נמחים במטלית אחת, ולכן הם ההיגיון הפשוט בבתים עם ילדים קטנים.

מעברים: 90 ס״מ מכל צד ולמה זה לא מתפשר

90 ס״מ הם לא נדיבות אלא מינימום פיזי. כיסא נמשך לאחור בערך 60 ס״מ, וכדי שאדם יעבור מאחורי היושב צריך עוד כ 30 ס״מ. בצד שאיש לא עובר בו אפשר לרדת ל 75 ס״מ, אבל רק שם. בדקו גם דלתות ומגירות: דלת ארון שנפתחת אל תוך אזור הישיבה מבטלת את המרווח שחישבתם. פתרון אלגנטי לצד הבעייתי הוא ישיבה שנכנסת לגמרי מתחת למשטח. ישיבה רציפה בלי משענות מחזירה 20 עד 30 ס״מ של מעבר, כי כשהיא דחוקה פנימה היא נעלמת מתחת לשולחן. זהו הכלי הכי יעיל לחדר שהמספרים בו כמעט לא נסגרים.

פינת אוכל קטנה בדירה צרה

בחלל קטן משנים סדר עדיפויות: מוותרים על נפח ושומרים על תנועה. שולחן עגול בקוטר 90 ס״מ מושך פחות מקום מכל מלבן, כי אין לו פינות שמתנגשות ברגליים. שולחן צמוד קיר משחרר צד שלם ומספיק לשלושה או ארבעה. משטח שקוף או רגליים דקות מקטינים את הנוכחות הוויזואלית בלי לשנות מידה, וזה משנה את התחושה בחדר. אפשרות נוספת שרבים מפספסים היא לוותר על גובה הישיבה הרגיל ולעבור לגובה עמידה: משטח צר בגובה עמידה תופס עומק קטן בהרבה, נצמד לקיר או לחלון ומשמש גם כשולחן עבודה בשעות היום. בדירה של חדר וחצי זה לרוב הפתרון היחיד שבאמת עובד.

חלל פתוח, אי מטבח וגובה המושב הנכון

בחלל פתוח לפינת האוכל יש תפקיד מבני: היא יושבת בין המטבח לסלון ומתפקדת כמפרק ביניהם. זה מקצר את הדרך מהכיריים לשולחן ומונע מהאזור להיבלע בסלון. אי המטבח מוסיף ישיבה מהירה, ובלבד שגובה המושב מדויק. משטח בר בגובה 90 ס״מ דורש מושב של 65 ס״מ; אי מוגבה של 105 עד 110 ס״מ דורש מושב של 75 ס״מ. חריגה של עשרה סנטימטרים מרגישה מיד. את המושבים הגבוהים למשטח מוגבה בוחרים לפי המספר הזה ולא לפי המראה. כדי להגדיר את הגבול בין האזורים בלי לבנות קיר, רהיט נמוך וארוך לאורך הקיר עושה עבודה כפולה: משטח הגשה מצד אחד וחציצה ויזואלית מהצד השני.

תאורה: מה תלוי מעל השולחן ובאיזה גובה

תאורה מעל שולחן היא הפריט שהכי הרבה אנשים תולים גבוה מדי. גוף התאורה שיורד מעל המשטח צריך לעצור 75 עד 85 ס״מ מעל פני השולחן, כך שהאור נוחת על הצלחות ולא בעיניים של מי שמולכם. הרוחב שלו צריך להיות בערך שליש מרוחב השולחן; מעל שולחן של 90 ס״מ זה גוף של כ 30 ס״מ. מעל שולחן ארוך גוף בודד לא מספיק ויוצר כתם אור אחד באמצע וקצוות אפלים. במקרה כזה תולים שניים או שלושה במרווחים של 75 עד 90 ס״מ ביניהם, ממורכזים על ציר השולחן. עמעם הוא לא מותרות אלא מה שמפריד בין ארוחת בוקר לארוחת ערב.

שטיח מתחת לשולחן: המידה שכולם מפספסים

שטיח אוכל חייב לחרוג 60 עד 75 ס״מ מעבר לכל אחד מקצוות השולחן, כדי שכיסא שנמשך לאחור יישאר עליו עם ארבע הרגליים. כיסא שרגל אחת שלו יורדת מהשטיח מתנדנד, נתקע ושורט את הקצה. זו הסיבה שרוב השטיחים שנקנים לפינת אוכל קטנים במידה אחת מהנדרש: קונים לפי מידת השולחן במקום לפי מידת התנועה. שולחן של 160 על 90 ס״מ דורש שטיח של 280 על 210 ס״מ לפחות. השכבה הרכה שמתחת לרגליים נבחרת גם לפי מרקם: סיב נמוך וצפוף מאפשר לכיסא להחליק ונקי בקלות, בעוד שערמה גבוהה בולעת פירורים ומקשה על התנועה.

אחסון והגשה בטווח יד מהשולחן

אזור אוכל בלי אחסון צמוד מתפקד רע, כי כל דבר קטן דורש הליכה למטבח. הכלל הוא פשוט: מה שמשמש בכל ארוחה צריך להיות במרחק צעד וחצי. יחידה עם מגירות סגורות לאורך הקיר בולעת מפות, סכום וכלים שלא בשימוש יומיומי, ומשטח העץ שמעליה הופך לנקודת הנחה לסירים חמים. במטבח עצמו, פתרונות הסדר בתוך הארונות קובעים כמה זמן לוקח להוציא ולהחזיר, וזה מה שמכריע אם השולחן יתפנה אחרי הארוחה או לא. גם המכשירים שעובדים על השיש צריכים מקום קבוע, אחרת הם נודדים לשולחן ונשארים שם. תכננו את הנתיב מהכיריים אל המשטח לפני שתכננו את הקישוט.

אירוח: מה קורה כשמגיעים עוד שישה

קיבולת אירוח נבנית משלוש שכבות. הראשונה היא הארכת המשטח, והיא נותנת שני סועדים לכל הארכה. השנייה היא ישיבה שנשלפת מחדרים אחרים, ולכן כדאי שהכיסאות יהיו קלים לנשיאה ולערימה. השלישית, והכי מוזנחת, היא לוגיסטיקה של הגשה. שולחן עמוס לא סובל מחוסר מקום לאנשים אלא מחוסר מקום לכלים. מה שמסדרים על השולחן לפני שמגישים בסט אחיד לשנים עשר חוסך את הרגע שבו מחפשים כוס תואמת. הכלים האישיים של כל סועד בשתי מידות בלבד מספיקים כמעט לכל תפריט. ואביזרים להעברת אוכל מהמטבח מקצרים את מספר ההליכות פי שלושה, וזה ההבדל בין מארח שיושב עם האורחים לבין מארח שרץ.

הטעויות שחוזרות שוב ושוב

שלוש טעויות אחראיות לרוב פינות האוכל שלא עובדות. הראשונה היא שולחן גדול במידה אחת מדי, שנקנה כי הוא נראה נכון בחנות ענקית ובבית חונק את המעברים. השנייה היא כיסא שנבחר לפי צילום ולא לפי גובה מושב, ומשאיר מרווח ירכיים של פחות מ 28 ס״מ. השלישית היא תאורה שנתלית לפי גובה התקרה ולא לפי גובה המשטח. יש עוד אחת שקטה יותר: קניית השולחן והכיסאות בנפרד ובהפרש של חודשים, מה שכמעט תמיד מייצר אי התאמה בגובה או בגוון. אם אתם בכל זאת מפרידים, קנו קודם את המשטח, מדדו אותו בבית, ורק אז בחרו את הישיבה סביבו.

שאלות נפוצות

כמה מקום צריך לפינת אוכל

האזור צריך להיות ארוך ורחב יותר מהשולחן ב 180 ס״מ בכל ממד, כלומר 90 ס״מ פנויים מכל צד. שולחן של 200 ס״מ דורש אזור באורך 380 ס״מ. בצד שאיש לא עובר בו אפשר להסתפק ב 75 ס״מ.

איזה שולחן אוכל מתאים לשישה אנשים

עגול בקוטר 130 עד 140 ס״מ, או מלבני באורך 160 עד 180 ס״מ. החישוב נובע מכך שכל סועד צריך 60 ס״מ של קצה משטח. אם המספר משתנה לעיתים קרובות, שולחן שמתארך יתן שישה ביומיום ושמונה באירוח.

מה הגובה הנכון של כיסא לשולחן אוכל

מושב של 45 עד 47 ס״מ מול שולחן בגובה 74 עד 76 ס״מ. הפער ביניהם צריך להשאיר מרווח ירכיים של 28 עד 32 ס״מ. בדקו שגם מסגרת השולחן לא גוזלת מהמרווח הזה.

באיזה גובה תולים מנורה מעל שולחן אוכל

75 עד 85 ס״מ מעל פני המשטח, כך שהאור מגיע לצלחות ולא לעיניים. רוחב הגוף צריך להיות כשליש מרוחב השולחן. מעל שולחן ארוך תולים שניים או שלושה גופים במרווחים של 75 עד 90 ס״מ.

איך בוחרים גודל שטיח לפינת אוכל

מוסיפים 60 עד 75 ס״מ לכל צד של השולחן, כדי שכיסא שנמשך לאחור יישאר על השטיח. שולחן של 160 על 90 ס״מ דורש שטיח של 280 על 210 ס״מ. זו הסיבה שרוב השטיחים שנקנים לאזור הזה קטנים מדי.

איזה כיסא בר מתאים לאי במטבח

משטח בגובה 90 ס״מ דורש מושב של 65 ס״מ, ואי מוגבה של 105 עד 110 ס״מ דורש מושב של 75 ס״מ. הפרש של עשרה סנטימטרים מורגש מיד בברכיים. מדדו את גובה המשטח לפני שמזמינים, ולא אחרי.

929 פריטים פרושים על פני קטגוריות האוכל והמטבח, כולל משלוח חינם ואחריות לשנה על כל רהיט. קחו את שני המספרים שמדדתם, אורך החדר פחות 180 ס״מ ורוחב החדר פחות 180 ס״מ, וסננו לפיהם את קטגוריית השולחנות. הכיסאות נבחרים אחרי זה.